כוונה להתקשרות

מהות ההתקשרות:

התקשרות המשרד עם המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי בהתאם לסעיף 3 (29) לתקנות חובת מכרזים, כספק יחיד המסוגל לבצע את השירותים הנדרשים. ההתקשרות תהיה לקבלת השירותים הבאים: - ניהול וארגון ביתן לאומי של מדינת ישראל לרבות בניית תשתית ותמיכה מקצועית לנציגויות בחו"ל להבאת גורמים עסקיים זרים, באופן פיזי ווירטואלי - הובלת תערוכות ענפיות בישראל כולל גיוס החברות הישראליות וניהול כלל ההיבטים הלוגיסטיים וארגון פגישות, באופן פיזי ווירטואלי - טיפול כולל במשלחות של אנשי עסקים זרים ונציגי ממשלות זרות בישראל, באופן פיזי ווירטואלי - ארגון משלחות יצואנים לחו"ל בתיאום מלא עם נציגויות המשרד בחו"ל כולל גיוס החברות הישראליות למשלחת וייעוץ לנציגויות לגבי סוג החברות הזרות הרלוונטיות, באופן פיזי ווירטואלי - איסוף ועיבוד מידע על מכרזים בינלאומיים - יצירת "סל שיווקי" לכל ענף יצוא לשימושן של הנציגויות, קבלת רשימת תחומי עניין ספציפיים של חברות זרות מנציגויות המשרד, איתור החברות ואספקת רשימה מפורטת של החברות - תפעול מערך טיפולי ייחודי ליצואנים קטנים ומתחילים - ארגון ויישום פרויקטים שמטרתם קידום היצוא - יישום מדיניות המשרד לעידוד התעשייה הישראלית ליצוא - ייזום ופיתוח כלים לקידום היצוא, משלב התכנון הראשוני ועד ליישום - איסוף מיון והפצת מידע על הזדמנויות עסקיות, ארגון וביצוע של פעולות לקידום היצוא לרבות עידוד שיתופי פעולה בין חברות זרות לבין חברות ישראליות על פי הנחיות המשרד. באוגוסט 2017 פרסם המשרד קול קורא (RFI) לכל הגופים העוסקים בנושאי קידום היצוא והגברת שיתופי הפעולה עם גורמים מחו"ל, העומדים בקריטריונים שנקבעו על ידי המשרד, להציע שירותים בתחומים הנ"ל. שני גופים ענו ל- RFI: מכון הייצוא ואיגוד לשכות המסחר. ועדת המכרזים בחנה לעומק את עמידתם של שני גופים אלו בקריטריונים שהוגדרו במפורט ב- RFI. לאחר תהליך ארוך, אשר כלל בקשות נוספות להבהרות וכן דיון משותף עם איגוד לשכות המסחר, נמצא כי אין ביכולת איגוד לשכות המסחר לספק מענה מלא לשירותים המקצועיים המוגדרים ב- RFI וכי מכון הישראלי ליצוא ושיתוף פעולה בין לאומי הינו הגוף היחידי אשר עומד בקריטריונים. בהתאם אישרה ועדת המכרזים לקדם התקשרות עם מכון היצוא. יש לציין כי במקביל לבקשה זו, הוסכם במסגרת הדיונים בוועדת המכרזים כי קיים פער בין הגדרת ההתקשרות הקיימת עם מכון הייצוא (כספק לקוח) לבין הפונקציה אותה מבצע בפועל. לפיכך, הוסכם בתמיכת לשכת השר ובהנחיית המנכ"ל כי יתגבש צוות חשיבה אשר תפקידו לבחון חלופות נוספות להתקשרות עם מכון הייצוא ולהגיש חוות דעת למנכ"ל המשרד. הצוות כבר הציג מתווה ראשוני למהלך ועומד בקשר עם משרד האוצר על מנת לגבש מהלך עתידי. עם זאת, בהיעדר תקציב מדינה לשנת העבודה 2020 לא ניתן היה ליישם המהלך בשלב זה. אנו נמצאים בשלבי גיבוש סופיים של תכנית עבודה עם המכון לשנת 2021 כאשר התקציב שצפוי לעמוד לרשותנו נשען על התקציב ההמשכי של שנת 2020. בבסיס התקציב ההמשכי לשנת 2021 צפוי לעמוד 27.5 מלש"ח בתקנה. ומצ"ב בזאת אישור החשבות לתוכנית התקציבית הצפויה. סיכום למכון היצוא תפקיד מרכזי כגוף המקשר בין התעשייה המייצאת והממשלה זה למעלה מ-50 שנה. המכון מסייע ביצירת תיאום וסינרגיה בין מדיניות הממשלה לבין צרכי המגזר הפרטי. לאור תוצאות תהליך ה-RFI נמצא כי אין בארץ גוף כלכלי אחר המסוגל לבצע באופן הוליסטי (One Stop Shop), את המטלות בהתקשרות הנדרשת עבור המשרד ולכן אבקש את אישור ועדת המכרזים לפטור ממכרז בהתקשרות עם המכון כאשר ברקע קיים תהליך ארוך טווח למציאת מתווה חלופי לצרכי המשרד.