פטור

נימוקים למתן הפטור:

1. בעשורים האחרונים חלה התקדמות משמעותית בתחום הדימות (Imaging). כיום ניתן לקבל, תוך שניות ספורות, תמונות של הגוף כולו בפרוסות של פחות ממחצית המילימטר. במקביל, חלו תמורות משמעותיות גם באמצעי הדימות האחרים כגון ה-MRI וה-US, וכיום מקצוע הדימות הפך להיות ציר מרכזי בפעילות הקלינית במוסדות הבריאות בקהילה ובאשפוז ומהווה כלי הכרחי בתהליכי אבחון. 2. כך למשל, במחקר רטרוספקטיבי שבוצע בקנדה וארה"ב נמצא כי בין השנים 2000-2006 הייתה עלייה שנתית של 11.6% בקרב בני 18-64, ועלייה שנתית של 9.5% בקרב בני 65 ומעלה, בהיקף ביצוע בדיקות ה-CT. בין השנים 2013-2016 השיעורים המשיכו לעלות במגמה מתונה יותר אך במידה ניכרת יותר באוכלוסייה המבוגרת. מגמת עליה נמצאה גם בביצוע בדיקות MRI ובמדינות אירופה אחרות. 3. בישראל, על פי נתוני היחידה למדיניות והערכת טכנולוגיות רפואיות, חל גידול משמעותי של פי 2.5 בהיקף הביצוע של בדיקות ה-CT בין השנים 1995 ל-2019, משיעור של 62 לשיעור של 156 ל-1000 נפש. מגמה דומה נצפתה גם בבדיקות MRI, שם שיעור הבדיקות ל-1000 נפש בשנת 2019 היה 46.3 בדיקות לעומת 6 בשנת 1995. 4. לגידול המשמעותי במספר הבדיקות המבוצעות ישנן מספר סיבות וביניהן, הזדקנות האוכלוסייה ועליה בשיעור התחלואה הכרונית, קידמה טכנולוגית המאפשרת ביצוע בדיקות באופן מהיר ופשוט יחסית, שינויים תדירים בקווים מנחים לאבחון קליני ותמורות בפרדיגמת תפיסת המטופל את צרכיו ממערכת הבריאות. חלק מבדיקות הדימות, ובדיקת CT בפרט, כרוכים בקרינה מייננת ועלולים לגרום לתוצאים שליליים וביניהם עליה בסיכון לפתח מחלת סרטן, בייחוד כשהמטופל מבצע את הבדיקה בגיל צעיר. בנוסף, בחלק מהמקרים בדיקות אלו הוכחו כמיותרות ולא נחוצות למטופל. מאחר שמטופלים רבים מדי נשלחים לבצע בדיקות אלו, חלים עיכובים באבחון ובטיפול ויש גם שיעור גבוה של אבחונים שגויים עודפים (false positive) שעלולים אף להוביל לביצוע בדיקות נוספת ('diagnostic cascade'). כמו כן, ריבוי בדיקות במקום התמקדות בבדיקות הרלוונטיות תורם גם לבזבוז משאבים במערכת הבריאות. 5. אחד הפתרונות המרכזיים המאפשרים לרופא להזמין את הבדיקה הנכונה למטופל הנכון (Best test first), הוא שימוש במערכות קליניות תומכות החלטה (Clinical decision support systems- CDSS). בין היתרונות הנודעים של שימוש בטכנולוגיות אלו נמנים צמצום החשיפה לקרינה מייננת, ניצול משאבים יעיל, מתן מענה (חלקי) למחסור ברדיולוגים, העמדת כלי לימוד עבור הרופא המפנה, ביסוס מקצועי להחלטות הרופא המפנה, תמיכה ברופאים מפנים וגיבוי החלטתם אל מול המטופל (כולל בהיבטים מדיקו-לגליים), ושיפור איכות הטיפול. 6. בשנים האחרונות חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות החליטה לבחון בפיילוט פלטפורמת תמיכה קלינית להזמנת בדיקות דימות (מערכת ESR iGuide). מערכת זו מכוונת את הרופא לבדיקות המתאימות וחוסכת עומס ותקציב למערכת הבריאות. פרויקט זה מבוצע בשת"פ עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. 7. בחודש אוקטובר 2020 החל השימוש בפועל במערכת זו, כפיילוט בשני מוסדות רפואה בארץ- בבית החולים הדסה עין-כרם ובקהילה בשירותי בריאות כללית. 8. כעת מבקשת היחידה לבצע מחקר הערכה לבחינת היעילות והאפקטיביות של פלטפורמה זו כפוטנציאל להטמעה ברמה הלאומית וחסכון זמן עבודה ומשאבים רבים. 9. מטרת המחקר היא לבחון את המועילות והיעילות של המערכת ברמה הלאומית, כמו גם את יכולת ההטמעה שלה במערך הדימות בישראל ומידת הקבלה שלה על ידי הצוותים המטפלים. 10. ועדת המכרזים מציינת כי בוצע הליך פרסום, בהתאם לסעיף 3א' ולא היו השגות בענין, מספר פרסום – 4000526872. החלטה: 11. בהסתמך על האמור במכתבה של ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מיום 28/12/20. ועדת הפטור המשרדית מאשרת את ההתקשרות עם מכון גרטנר לביצוע מחקר להערכת ההשפעה של מערכת תומכת לביצוע בדיקות דימות. 12. ועדת הפטור המשרדית מנחה את היחידה לבחון קיומם של ספקים נוספים במהלך תקופת ההתקשרות הנוכחית. 13. אישור זה אינו פוטר מהצורך לאשר את התקשרות, ככל ונדרש, בוועדת חריגים בהתאם להוראת תכ"ם 1.2.0.6.1.