דיני מכרזים
חוק חובת המכרזים ותקנותיו
פרסום חוק חובת המכרזים התשנ"ב-1992 ביום 12.03.92 והתקנת התקנות הנוגעות להתקשרויות משרדי הממשלה ויחידות הסמך וכן מערכת הביטחון [ביום 19.05.93], וגופים ציבוריים נוספים, היוו אבן דרך בהתפתחות דיני המכרזים במשפט הישראלי. בהמשך הוספו תקנות חובת המכרזים עבור מוסדות להשכלה גבוהה . עד אז נוצרו גבולותיהם ונוצק לתוכם תוכנן של דינים אלו על ידי פסיקות בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק.
הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת מרדכי וירשובסקי שהיוותה את הבסיס לחקיקת חוק חובת המכרזים שינתה את פני דיני המכרזים עם פרסום חוק חובת המכרזים.
בהמשך נתקנו ותוקנו תקנות ליישום החוק. דיוני ועדת המשנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשות חבר הכנסת אברהם פורז בעניין תקנות חובת המכרזים, החלו ביום 4.11.92 והסתיימו עם פרסום תקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 ביום 19.05.93 (להלן: "תקנות חובת המכרזים").התקנות קובעות את המסגרת לביצוע ההתקשרויות במכרז פומבי, בהליכים תחרותיים שונים ובפטור ממכרז.
החוק הניח את המסד בעיגונו את החובה לעריכת מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו, בהתקשרויות המדינה והתאגידים הממשלתיים לביצוע עסקה בטובין, במקרקעין, לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים. תחולת חובה זו הורחבה לאחר מכן בחוק גם על קופות חולים, מועצה דתית, תאגיד מקומי, ומוסדות להשכלה גבוהה.