דיני מכרזים

הרפורמה נדרשה כפועל יוצא של מסקנות ועדות וצוותי עבודה שונים וכן החלטות ממשלה שהתקבלו בעניין ייעול הליך הרכש הממשלתי:
החל מהחלטת הממשלה מס' 2045 מיום 13.06.04 בדבר "שיפור וייעול עבודת משרדי הממשלה", שהביאה להקמת צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה והחשב הכללי ובהשתתפות מנכ"לי משרדי הביטחון, המשפטים והתחבורה ונציג היועץ המשפטי לממשלה לגיבוש המלצות בדבר ייעול ושיפור מנגנוני הרכש ובחינת התפתחויות שאירעו בתחום זה (כלכליות, טכנולוגיות, בחינת אמנות והסכמים בינלאומיים רלוונטיים ועוד).

בהמשך להחלטה זו התקבלו החלטות ממשלה נוספות בנושא, ביניהן החלטה מס' 43 מיום 18.02.07 בנוגע לתיקונים בדיני מכרזים שהתבססו על המלצות דו"ח ליפשיץ וינשל מיום 28.10.04, שעיקריו: הגדלת שיקול הדעת, הגמישות הסמכות והאחריות של ועדות המכרזים המשרדיות, הן בקביעת הליך המכרז והן בנוגע להחלטות על התקשרות בפטור ממכרז, וזאת מבלי לפגוע בתקינות ההליך, בשוויון הזדמנויות ובשמירה על טוהר המידות.

כמו כן, התקבלו החלטות מס' 1413 מיום 18.03.07 ומס' 1538 מיום 1.04.2007 שנסובו סביב אימוץ דו"ח הצוות הבינמשרדי (דו"ח אריאב) בראשות מנכ"ל משרד האוצר דאז, אשר המליץ על הרחבת סמכויות משרדי הממשלה בתחומי הרכש, תוך שינוי מן היסוד של הליך אישור התקשרויות בפטור ממכרז וביזור מידתי של מוקדי קבלת ההחלטות (דבר שיהווה כלי מרכזי וחשוב בפיזור הסיכונים ואף יצדיק חידוד והדגשה של עקרונות הבקרה, הפיקוח והאחריות). ביום 15.04.07 התקבלה החלטה מס' 1576 שהורתה על גיבוש תיקון לתקנות חובת המכרזים.

עיקרי רפורמה 2009 בתקנות חובת המכרזים

מטרת הרפורמה הייתה יצירת מודל מאוזן שיאפשר את הגברת היעילות והיכולת של המשרדים לבצע את תפקידם באמצעות המשאבים העומדים לרשותם, תוך שמירה על עקרונות דיני המכרזים ומטרותיו, ובכלל אלה – שקיפות וטוהר המידות בתהליך קבלת החלטות, שוויון, יעילות, חסכון ותחרות.

מעיקרי הרפורמה:

• העדפה להתקשרות במכרז:  ברפורמה עוגנה בחקיקה הנורמה הכללית לפיה דרך המלך הינה דרך המכרז הפומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו, גם מקום שבו התקנות מאפשרות להתקשר בפטור ממכרז. בהתאם, נקבע מדרג התקשרויות בתקנה 1ב.
• ביזור הסמכות לאשר התקשרות בפטור ממכרז: הגדלה של סמכויות ועדות המכרזים ויצירת ועדת הפטור המשרדית ופירוט סמכויותיה לאישור התקשרויות בפטור ממכרז.
• "ארגז כלים" – עיגון מגוון הליכים תחרותיים, כגון: מכרז עם שלב מיון מוקדם, מכרז עם בחינה דו-שלבית, מכרז פומבי רגיל עם הליך תחרותי נוסף, מכרז מסגרת ומכרזים מקוונים. כל אלו נוספו לצורך השגת התוצאה בעלת מרב היתרונות והיעילה ביותר עבור עורך המכרז.
• הגברת פיקוח, בקרה ושקיפות, לשם שמירה על טוהר המידות ותקינות ההליך המנהלי.
• צמצום הוראות הפטור ממכרז והקשחת התנאים להפעלתם.
• הגנה על זכויות עובדים: במטרה להבטיח את זכויות העובדים של הספק מולו נערכת ההתקשרות, נכללו בתיקון שינויים במספר היבטים של הליך ההתקשרות: קביעת תנאי סף, אמות מידה לבחירת הצעה, דחיית הצעות והשעיית ספקים.